מימוש זכויות רפואיות

תהליך שחייב להיות מדויק

לקביעת פגישה

    על המחלקה

    אנשים רבים הסובלים מבעיות רפואיות אינם ממשים את זכויותיהם החוקיות בין אם מדובר בחוסר מודעות, פחד ותחושת עייפות מביורוקרטיה, או  מצב של מבוכה – אנשים רבים שוכחים שזכויות רפואיות הן לא “טובה” שמעניקים להם מוסדות המדינה, הן מגיעות להם ע”פ חוק.

    רבים מהגופים האמונים על טיפול בזכויות רפואיות סובלים מעודף ביורוקרטיה ונגישות נמוכה לציבור, חלקם אף מערימים קשיים ביורוקרטים וחסמים מקצועיים ורגשיים.

    ?איך מממשים זכויות

    היתרון של  חברת דוקטומד על מנת לממש את זכויותך:

    אנשים רבים שסובלים מבעיה רפואית כלשהי כתוצאה מתאונה או מחלה, מתקשים לממש את זכויותיהם הרפואיות המגיעות להם על פי חוק,  ואינם יודעים שמגיעה להם עזרה ועלולים להפסיד את הכסף שמגיע להם.

    חברת דוקטומד  מקנה ללקוח הליך מקצועי ומדויק, אשר ימנע התרוצצויות בין רופאים, איסוף חומר רפואי, והתמודדות מתישה מול רשויות המדינה כגון: ביטוח לאומי, חברות ביטוח, מס הכנסה וקרנות פנסיה. חברת דוקטומד מעסיקה  צוות מקצועי ומיומן  ומעל 200 רופאים מנוסים אשר צלחו אלפי תיקים.

     אנו כחברה  נרכז עבורך את כל הפעילות למימוש זכויות במישור הרפואי והבירוקרטי, ונוביל אותך עד לסיום התהליך בצורה המוצלחת ביותר ותוך תמיכה אישית לאורך כל הדרך.

    אם אתם חוששים או בכלל מותשים מכל הבירוקרטיה שמתלווה להגשת בקשה לביטוח לאומי, וחשים שמגיע לכם לממש את זכויותיכם הרפואיות, אצלנו תוכלו למצוא מידע צוות מקצועי שייתן לכם שירות אשר יסייע לכם בתהליך הבירוקרטי.

    חשוב לדעת כי כל פניה לביטוח לאומי או לחברת הביטוח צריך להיעשות בזמן ולהיות מדויק ככל האפשר בכל  נושא ועניין במסגרת מימוש זכויות. ישנם מקרים בהם עיכוב במימוש הזכויות עלול להקטין את הסיכויים לקבלת קצבה, בין אם בגלל שינויים או החמרות בתקנות של ספר הליקויים לקביעת אחוזי נכות ובמקרים בהם נערך שינוי בחוק הביטוח הלאומי עצמו. במרבית המקרים המוסד לביטוח לאומי אינו משלם שתי קצבאות ויותר במקביל.

    מה בודקות הוועדות הרפואיות.

    למה המסמכים הרפואיים מקופות החולים או מבתי החולים לא תמיד עוזרים.

    מדוע הרבה אנשים לא מקבלים את הזכויות שמגיעות להן.

    אנחנו כחברה מקצועית נדאג להכין אותך לוועדה בצורה הטובה ביותר על מנת שתוכל לממש את זכויותיך כראוי.

    תביעות למימוש זכויות מוגשות בשתי ערכאות מרכזיות:

    דרג ראשון- תביעה ראשונה ודרג שני ערעור על ההחלטה שהתקבלה בדרג הראשון.

    הדרג השני הינו ערכאה גבוהה יותר הדנה בערר המוגש כנגד החלטת הוועדה.

    הזכות להגשת הערר מוגבלת בזמן. בדרך כלל  יש להגיש את הבקשה לערעור תוך 60 יום מקבלת ההחלטה הראשוני מהמוסד לביטוח לאומי.

    במסגרת התביעה לדרג שני, יש להבין מהן הסיבות לדחייה וללמוד את נימוקי הוועדה בדרג הראשון.

    לאחר שנמצאו סעיפים בהם לדעת התובע לא נקבעה לו נכות רפואית התואמת את מצבו האמיתי יש להגיש מסמכים רפואיים שיכולים לחזק את הטענה בדבר אי קביעת אחוזי.

    נכות התואמים את המצב לאישורו.
    בהגשת תביעות לדרג שני ל חוות הדעת הרפואית יש משמעות רבה כאשר בדרך כלל הרופא החתום על חוות הדעת מפרט את הסיבות בגינן יש אי הסכמה להחלטת הוועדה מדרג ראשון. חוות דעת מדויקת יכולה במקרים רבים להביא למהפך בהחלטת הביטוח הלאומי מאי זכאות לזכאות.

    הגשת תביעה למימוש זכויות רפואיות

    .הגשת תביעה למימוש זכויות רפואיות – תהליך שחייב להיות מדויק ולהיעשות בזמן.

    חברת דוקטומד כאן כדי לתת לכם כלים להצלחה. כדי לצלוח את תהליך מימוש הזכויות בדרך הקלה והנכונה.

    המומחים המקצועיים של חברת דוקטומד  יערוך עבורך תעודה רפואית וחוות דעת הנדרשות עפ”י חוק ותקנות הביטוח הלאומי וע”פ הנחיות לקביעת דרגות נכות על ידי המומחים המקצועיים  ביותר בכל תחומי הרפואה, בתחומים הבאים:

    ביטוח לאומי

    במסגרת פגיעה בעבודה נהוג להבחין בין שני סוגי פגיעות: מחלת מקצוע ותאונת עבודה.

    מחלת מקצוע– הינה מחלה שנגרמה עקב העבודה, ומאופיינת בכך שהתנאים במקום העבודה סייעו באופן משמעותי להופעתה. לדוגמה, מחלת סרטן שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים במסגרת העבודה, או ירידה בשמיעה כתוצאה מעבודה בסביבת רעש. כאשר מבקשים לממש זכויות רפואיות בגין מחלת מקצוע – יש להוכיח קשר סיבתי רפואי בין העבודה עצמה לבין המחלה., שיש יש צורך להוכיח דרך ספרות מקצועית שחשיפה לחומר מסוים או לסביבת עבודה מסוימת עלולה לגרום להופעת המחלה.

    תאונת עבודה -הינה אירוע תאונתי שהתרחש במהלך העבודה, בדרך אליה או בדרך חזרה ממנה. בשונה מהגדרת מחלת מקצוע, תאונת עבודה מוגדרת כאירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שגרם לעובד לפגיעה פיזית או נפשית. לדוגמה, נפילה מסולם בזמן הפעילות בעבודה, החלקה במקום העבודה, פציעה מכלי עבודה כלשהו, אירוע לב עקב מריבה במקום העבודה – כל אלה ועוד הם מקרים המוגדרים כתאונת עבודה.

    גם במקרה של  תאונת עבודה יש להוכיח קשר סיבתי לעבודה על מנת שהתאונה תוכר כפגיעה בעבודה. יש להראות כי התאונה התרחשה תוך כדי העבודה וכתוצאה ממנה, ושהחבלות מהן סובל הנפגע נגרמו עקב תאונה זו.

    נכות כללית אדם אשר סובל מליקוי גופני, שכלי או נפשי שנגרם ממחלה, מתאונה או ממום מולד ועקב הליקוי אבד או צומצם כושרו לעבוד, להשתכר ולהשתלב בשוק העבודה.

    על מנת להיות זכאי לנכות כללית יש לעמוד בתנאים הבאים:

    גיל – לקצבת נכות כללית זכאים אנשים שגילם מעל 18 שנה ועד גיל פרישה. (לפי תקנות הביטוח הלאומי נכות כללית במקרים יוצאי דופן גם בני 16 עד 18 יכולים להגיש תביעה לקצבת נכות כללית).

    הכנסות – הזכאים לקבל קצבת נכות כללית הם מי שאינם עובדים או שהכנסתם מעבודה נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק  6,164 ש”ח (החל מ- 01.01.2019).

    סף רפואי מזכה – על מנת להיות זכאי לקצבת נכות כללית, ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי צריכה לקבוע את אחוז הנכות הרפואית. הזכאות מותנה בקבלת נכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות, או במצב שיש כמה בעיות רפואיות ואחת מהן היא לפחות בשיעור של 25% אזי הזכאות תינתן גם למי שנכותו המשוקללת היא  40% לפחות.

    אי יכולת להשתכר – אדם שעקב נכותו יכולתו לעבוד או להתפרנס ירדה ב-50% לפחות, והוועדה הרפואית קבעה לו דרגת אי כושר בשיעור: 60%, 65%, 74% או 100%.

    עקרת בית –  מדובר באישה  נשואה שאינה עובדת. כלומר, אישה נשואה אשר לא עבדה 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים ב-48 החודשים שקדמו ליום הגשת התביעה או שקדמו ליום הפסקת העבודה – אם הפסקת העבודה הייתה לאחר הגשת התביעה ביטוח לאומי יבחן אם היא איבדה את כושרה לתפקד במשק הבית ותצטרך להוכיח נכות רפואית של 50 % לפחות.

    גמלה אשר מוענקת ע”י ביטוח לאומי במקרים של ילדים עם מוגבלויות פיזיות, שכליות  התנהגותיות ונפשיות  או הסובלים מעיכוב התפתחותי חמור, בעלי ליקוי מיוחד או שזקוק לסיוע מיוחד.

    בנוסף, ילדים שסובלים מאלרגיה קשה או ממחלות כמו סוכרת, סרטן ומחלות נדירות, אשר צריכים לעבור טיפולים רפואיים ממושכים או אשפוז בבית חולים, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, ילדים על הספקטרום האוטיסטי וכו.

    אנשים אשר מתקשים לבצע פעולות יומיומיות פשוטות בכוחות עצמם, ולפיכך נזקקים לשירותי סיעוד בהתאם למצבם הרפואי.

    בכדי להגיש תביעת סיעוד לביטוח, יש לעמוד בקריטריונים הבאים:

    גיל – גיל הפרישה ומעלה.

    אישה – החל מגיל 62, גבר – החל מגיל 67 בהתאם לקבוע בחוק גיל הפרישה תשס”ד-2004.

    מגורים – מבקש הגמלה מתגורר בביתו או בדיור מוגן שאינו במימון המדינה. אדם אשר מתגורר במוסד סיעודי לא יוכל לקבל גמלת סיעוד.

    הכנסות – קיים רף הכנסות לפיו נקבע מי זכאי לגמלה מלאה או מופחתת. לצורך העניין, פיצויים לניצולי שואה שאינם משולמים על ידי מדינת ישראל לא ייחשבו כהכנסה.

    תפקוד – נבחנת יכולת ביצוע עצמאית של מבקש הגמלה לששת הפעולות הבסיסיות הבאות: קימה ושכיבה, ניידות בתוך הבית, אכילה ושתייה, רחצה, הלבשה, היגיינה (הפרשות הגוף). בקריטריון זה עומדים גם אנשים אשר זקוקים להשגחה צמודה בביתם לצורך שמירה על בטיחותם האישית ועל בטיחות הסביבה  לדוגמא :חולי אלצהיימר.

    קצבת שירותים מיוחדים נועדה לתושבים מעל גיל 18, המשלמים את דמי הביטוח הלאומי כחוק, וזקוקים לעזרה בפעולות היום יום כגון: הלבשה, רחצה, היגיינה אישית, עזרה בתחזוקה שוטפת של הבית או  – זקוקים להשגחה מתמדת שתמנע סכנת חיים לעצמם או לאחרים. קצבת שירותים מיוחדים יכולה להקנות קצבה חודשית לכל החיים וכן הטבות שונות במוסדות הממשלתיים וברשויות המקומיות.

    הקריטריונים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים:

    גיל עבודה: קצבת שירותים מיוחדים מיועדת לתושבי ישראל החל מגיל 18 ושלושה חודשים, ועד 6 חודשים לאחר גיל פרישה (נכון להיום, גל הפרישה לנשים הוא 62 ולגברים הוא-67). במידה ותאושר זכאות, הקצבה תמשיך גם אחרי גיל הפרישה.

    מגוריםהקצבה מוגבלת לנכים אשר אינם מתגוררים במוסד המספק שירותי רפואה, סיעוד או שירותי שיקום.

    מצב רפואי: מקבלי קצבת נכות מהביטוח הלאומי אשר נקבעה להם נכות רפואית בשיעור 60% לפחות או אינם מקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי, אך נקבעה להם נכות רפואית בשיעור 75% לפחות.

    :בדיקת תלותהיכולת של הפונה לבצע בצורה עצמאית פעולות ADL ו – IADL.

    פעולות ADL  Activities of Daily Livingהינן ניידות בתוך הבית, הלבשה, רחצה, אכילה, שתייה עצמאית ושמירה על היגיינה אישית.

    פעולות IADL Instrumental Activities of Daily Living  – האם האדם מתקשה בביצוע  פעולות כמו סידורים מוסדיים וכספיים, תחזוקה של הבית, בישול וכדומה.

    ישנם מצבים נוספים בהם הלקוח לא עומד באחד או יותר מהקריטריונים אבל עדיין ניתן לקבל את קצבת השירותים המיוחדים. המצבים הינם:

    מטופלים בדיאליזה המקבלים טיפול בדיאליזה פעמיים בשבוע לפחות.

    מושתלי איבר (כליה, לב, לבלב, ריאה, כבד) או מוח עצם מתורם זר – למשך חצי שנה מיום ההשתלה.

    אדם שהושתל בגופו מוח עצם עצמי יקבל את קצבת השירותים המיוחדים לתקופה של עד שלושה חודשים מיום ההשתלה.

    חולים אונקולוגיים המקבלים טיפולים רפואיים, מתוך רשימת טיפולים מוגדרת המופיעה בחוזר נכות 1926.

    נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים, על פי החוק, לתגמולים כספיים ולהטבות שונות, המיועדים לסייע להם ולתמוך בהחלמתם

    חברות ביטוח

    פנסיית נכות הינה הסכום החודשי שישולם לעמית בקרן הפנסיה במקרה שהוא איבד את כושרו לעבוד עקב מצבו הבריאותי. הגמלה החודשית תשולם לעמית לאחר 3 חודשים של אובדן כושר עבודה ולאחר מיצוי של כל ימי המחלה הצבורים לטובתו במקום העבודה.

    הזכאות לפנסיית נכות מותנית בתקופת אכשרה- מספר החודשים המינימאלי של תשלום דמי גמולים שנדרש לצורך הכרת הקרן בנכות. רק בתום תקופת האכשרה שקבעה קרן הפנסיה יוכל העמית להגיש תביעה בגין אובדן כושר עבודה ולקבל פנסיית נכות.

    וועדה רפואית מטעם קרן הפנסיה קובעת את שיעור הנכות של העמית. במקרים מסוימים רופא הקרן רשאי לקבוע נכות זמנית. במידה והעמית אינו מסכים עם קביעתה של הוועדה
    הרפואיות הוא יכול לערער על החלטתה.
    *חשוב לציין כי גם במקרה בו נקבעה נכות צמיתה, קרן הפנסיה רשאית מעת לעת לזמן את העמית לבדיקה רפואית.

    אובדן כושר עבודה הינו מצב בו אדם מאבד את יכולתו לעבוד עקב מחלה או אירוע תאונתי/ חבלתי. במצב כזה אדם עלול למצוא עצמו בחוסר יכולת להתקיים ולהתפרנס. ברוב הפוליסות לאובדן כושר עבודה, נדרש כי העובד יאבד כושרו לא רק לעיסוקו, אלא גם לעיסוקים “סבירים” אחרים.

    לרוב האנשים יש ביטוח פרטי. כולם רוצים לדעת כי בשעה שבה נזדקק לסיוע, יהיה מי שיעזור לנו ויאפשר לנו להמשיך לחיות חיים נורמטיביים, אך לא תמיד זה פשוט כל כך. אנשים רבים אינם  מודעים כלל לכל הזכויות המגיעות להם מתוקף הפוליסה, ומי שכן מודע ניצב בפני דרך ארוכה , מייגעת רצופה במכשולים ובירוקרטיה רבה מצד חברות הביטוח.

    מבוטח ייחשב כחולה סיעודי  במידה ומצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה /ליקוי בריאותי, פגיעה או תאונה אשר בגינו אינו מסוגל לבצע בעצמו לפחות 3 מתוך 6 הפעולות שלהלן:

    – התניידות.

    – קימה ושכיבה.

    – להתלבש ולהתפשט.

    – להתרחץ.

    – שליטה על סוגרים.

    – אכילה ושתיה.

    תביעות העוסקות בביטוחי חיים ,בריאות, סיעוד, מחלות קשות, ואובדן כושר עבודה. המבוטח צריך לענות על הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה בשל מצבו הרפואי על מנת לזכות בתגמולי הביטוח.

    במקרים אלו, חשוב לפנות למומחה מקצועי על מנת לממש את  הזכויות הרלוונטיות, כפי שקובעת פוליסת הביטוח ולזכות בתביעה מול חברת הביטוח.

    משרד התחבורה

    לשכת הבריאות

    ניידות מהווה גורם משמעותי בתפקוד היומיומי של אנשים עם מוגבלות ברגליים ובתנועתיות בפרט. במסגרת ביטוח לאומי ניידות מקבלת התייחסות מיוחדת, שבאה לידי ביטוי במתן גמלת ניידות – סל הטבות שמטרתו לסייע לאנשים עם מוגבלות הפוגעת בניידותם. הגמלה נועדה לאפשר לאדם המוגבל להתנייד ממקום למקום ללא תלות בזולת. במתן הטבות ניידות ביטוח לאומי מבקש לעודד מוגבלים בניידות להשתלב בשוק העבודה חרף קשייהם. בהתאם לכך, אנשים עם מוגבלות שיוצאים לעבוד זוכים להטבות גדולות יותר לעומת מי שאינם עובדים.

    חלק מההטבות כדוגמת הלוואה עומדת למימון מיסי הרכב, החזר הוצאות עבור התקנת אבזור ברכב או לימוד נהיגה ברכב עם אבזור מיוחד – נוגעות אך ורק לבעלי רכב. חלק מהן ניתנות גם לאנשים שאין בבעלותם רכב, וזאת לצורך מימון הוצאות הניידות.

    הזכאות לקבלת הטבות ניידות נקבעת עפ”י 3 קריטריונים עיקריים:

    גיל – ניתן להגיש בקשה לניידות מגיל 3 ועד גיל 67, שנקבע בהקשר זה כגיל פרישה לנשים וגברים כאחד. במקרה של ילדים – הוריהם יגישו את הבקשה עבורם.

    המוגבלות הרפואית – מוגבלות רפואית במקרה ניידות מתייחסת לאנשים עם ליקויים ברגליים, שמגבילים אותם בניידותם. בהקשר לקריטריון זה של ניידות ביטוח לאומי קבע והגדיר מראש רשימת ליקויים. בהתאם לרשימה זו, ועדה רפואית מטעם משרד הבריאות קובעת אם המגיש עומד בקריטריון הרפואי.

    דרגת המוגבלות – זהו הקריטריון המזכה לפיו נבחנת דרגת המוגבלות של המגיש, ובהתאם לה נקבעת זכאותו לסל הטבות ניידות. דרגת המוגבלות המינימלית לקבלת ההטבות הינה 40% לבעלי רישיון נהיגה בתוקף ו-60% לחסרי רישיון נהיגה תקף. העדיפות לבעלי רישיון נובעת מכך שסל הניידות נועד לסייע להוצאות הקשורות ברכב איתו מתניידים ממקום למקום.

    .נפגעי הפוליו הינם אנשים שנפגעו בשנות החמישים בעודם ילדים מחיסון שקיבלו נגד מחלת הפוליו

    משמעות חוק הפוליו היא שכל אזרח שיוכיח שנפגע במחלת הפוליו בישראל יקבל פיצוי כספי בגין מצבו הרפואי אשר ישולם באמצעות המוסד לביטוח לאומי.  ע”פ חוק הפוליו .שחוקק בכנסת  נפגעי הפוליו יקבלו הן פיצוי חד פעמי והן קצבה חודשית או מענק

    .אחוזי הנכות לקבלת הזכאות נקבעים על פי תקנות הביטוח הלאומי ונקבעים בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי

    התשלומים המגיעים לנפגעי פוליו:

    פיצוי חד פעמי – נפגע שעקב מחלת הפוליו נקבעה לו נכות רפואית יציבה הנובעת ממחלת הפוליו, תשלם לו המדינה פיצוי חד- פעמי כדלקמן: (הסכומים מעודכנים נכון ל01.01.2020).

    עד 74% נכות – סכום של ₪ 61,5585

    75-94% נכות – סכום של ₪ 123,120

    95% נכות ומעלה – סכום של ₪ 147,743

    קצבה חודשית או מענק.

    נפגע שעקב מחלת הפוליו נקבעו לו 100% אחוזי נכות רפואית, זכאי לקצבה חודשית (בנוסף לפיצוי החד פעמי) בסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע (כ- 5,276 ₪ בחודש).

    אחרים שנקבעו להם אחוזי נכות בין 20% ופחות מ-100% זכאי לקצבה חודשית בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו בוועדה.

    לתשומת ליבך , נפגעי פוליו שמקבלים קצבת ניידות ו/או קצבת נכות כללית יוכלו לקבל את קצבת נפגעי פוליו בנוסף לקצבה אותם הם מקבלים היום. הקצבה תינתן גם במקביל לקצבת הזקנה לה יהיה זכאי הנפגע.

    זקוקים לחוות דעת

    ?רפואית משפטית

    03 303 09 09 התקשר עכשיו